חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

גזר דין בתיק ת"פ 35466-03-13

: | גרסת הדפסה
ת"פ
בית משפט השלום רמלה
35466-03-13
15.7.2013
בפני :
הישאם אבו שחאדה

- נגד -
:
מדינת ישראל
עו"ד עמיחי רווה
:
פלוני (עציר)
עו"ד יורי קורנברג
גזר דין

כתב האישום

1.         הנאשם הודה בכתב האישום המתוקן ועל כן  הורשע בעבירות הבאות: איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין תשל"ז - 1977 (להלן: חוק העונשין); תקיפה הגורמת חבלה של ממש של בת זוג לפי סעיפים 380 ו-382(ג) לחוק העונשין; היזק לרכוש במזיד לפי סעיף 452 לחוק העונשין. לפי עובדות כתב האישום, ביום 13.3.13 תקף הנאשם שלא כדין את אשתו (להלן: המתלוננת) וגרם לה חבלה של ממש וזאת בדירתם של בני הזוג בתחומי העיר רמלה. הנאשם שתה אלכוהול בתוך הדירה שבה התגורר יחד עם המתלוננת ודרש ממנה כסף. כאשר ענתה כי אין להם כסף, הנאשם דחף אותה והיא נפגעה מראש המיטה. המתלוננת נפלה ולאחר מכן הלכה לחדר האמבטיה והנאשם הלך בעקבותיה וטרק את דלת החדר בחוזקה על גבה, תפס בשיערה והטיחה בארון. המתלוננת שחשה מסוחררת, נשכבה על המיטה, ובעודה שוכבת על המיטה הנאשם תקף אותה בכך שלחץ בידיו על כתפה וצווארה וגרם לה להמטומה שהיא חבלה של ממש. לאחר מכן, קם הנאשם מהמתלוננת ונתן מכת אגרוף לקרש הגיהוץ, שבר אותו והשליך חלק ממנו לעבר המתלונננת. בהמשך, הנאשם נטל מכשיר טלפון סלולארי השייך למתלוננת והטיחו בקיר וכן שבר את מכשיר הטלוויזיה. המתלוננת נמלטה לחדר האמבטיה והסתגרה שם כ-10 דקות ולאחר שיצאה נטל הנאשם מאוורר והשליכו ושאל את המתלוננת מתי היא תמות.

טענות הצדדים

2.         לא היה הסדר בין הצדדים לעניין העונש. מטעם הנאשם העידה כעדת הגנה המתלוננת ואשר ביקשה מבית המשפט להקל בעונשו של הנאשם והפנתה לכך שהינה סובלת ממחלה נפשית ובמועד האירוע נשוא כתב האישום היא לא נטלה את תרופותיה ולכן היא התנהגה עם הנאשם בעצבנות יתר. ב"כ המאשימה טען כי עבירות של אלימות במשפחה הינן בגדר רעה חולה שבתי המשפט מצווים להיאבק בה. ועל כן עתר לעונש מאסר בפועל, מאסר על תנאי והתחייבות כספית להימנע מלשוב ולבצע עבירות דומות.

3.         ב"כ הנאשם הדגיש שמדובר בנאשם ללא עבר פלילי קודם, נשוי למתלוננת מזה 23 שנים ומדובר באיש משפחה שעבד במשך כל השנים לפרנסת בני ביתו. כמו כן, הדגיש את מצבה הנפשי של המתלוננת, תוך הפניה למסמכים רפואיים רלוונטיים (נ/2 - נ/4). במהלך האירוע נשוא כתב האישום, הנאשם גם נחבל בעקבות תקיפתו ע"י המתלוננת (ראו תמונות חבלות על פניו של הנאשם , נ/5). בעקבות מעצרו של הנאשם בשל תיק זה, המצב הכלכלי של המשפחה הידרדר והנאשם והמתלוננת נאלצו לבטל הסכם רכישה של דירה שהתכוונו לרכוש במשותף (נ/8). בנוסף, ב"כ הנאשם הציג אישור ממעבידו על תפקודו התקין במקום העבודה (נ/6) וכן הציג אישור רפואי בשל תאונת דרכים שעבר הנאשם במהלך שנת 2012 (נ/7).

"מידת האשם" ו"מידת הנזק" כפרמטרים מנחים בקביעת מתחם העונש ההולם

4.         מטרתו של תיקון 113 לחוק העונשין תשל"ז -1977 הוגדרה בסעיף 40א לחוק העונשין תשל"ז - 1977 (להלן: חוק העונשין) ואשר קובע כדלקמן:

"מטרתו של סימן זה לקבוע את העקרונות והשיקולים המנחים בענישה, המשקל שיש לתת להם והיחס ביניהם, כדי שבית המשפט יקבע את העונש המתאים לנאשם בנסיבות העבירה"

5.         העיקרון המנחה בענישה הוגדר בסעיף 40ב לחוק העונשין, ואשר לפיו:

"העיקרון המנחה בענישה הוא קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשי העבירה, בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו (בסימן זה - העיקרון המנחה)".

                                                (ההדגשה לא במקור)

6.         הרכיב של "מידת אשמו של הנאשם" בביצוע העבירה הוא עיקרון מנחה בענישה ואשר קיבל ביטוי גם בסעיפים נוספים בחוק העונשין. כך למשל, בסעיף 40ט(א)(1) ו-(2)  לחוק העונשין נקבע:

"40ט.    (א) בקביעת מתחם העונש ההולם למעשה העבירה שביצע הנאשם כאמור בסעיף 40ג(א), יתחשב בית המשפט בהתקיימותן של נסיבות הקשורות בביצוע העבירה, המפורטות להלן, ובמידה שבה התקיימו, ככל שסבר שהן משפיעות על חומרת מעשי העבירה ועל אשמו של הנאשם:

(1)   התכנון שקדם לביצוע העבירה;

(2)   חלקו היחסי של הנאשם בביצוע העבירה ומידת ההשפעה של אחר על הנאשם בביצוע העבירה".

(ההדגשה לא במקור)

7.         ודוק, מידת אשמו של הנאשם בעת ביצוע העבירה, קרי, מידת התכנון שקדמה לביצוע העבירה וכן חלקו היחסי של הנאשם בביצוע העבירה, קובעת את "מתחם העונש ההולם", וזאת להבדיל מ-"העונש המתאים" בתוך מתחם העונש ההולם. ללמדך, כי יהיו מתחמי עונש שונים לנאשמים שונים שביצעו את אותה עבירה, ולא מתחם עונש אחד ויחיד לפי סוג העבירה שבוצעה, כאשר אחד הקריטריונים המרכזיים שיבדילו בין מתחם אחד למשנהו הוא מידת אשמו של הנאשם בביצוע העבירה.

8.         שיקול נוסף שהינו רלוונטי לקביעת מתחם העונש ההולם, וזאת להבדיל מהעונש המתאים בתוך מתחם העונש ההולם, הוא הנזק שנגרם, או שהיה צפוי להיגרם מביצוע העבירה. סעיף 40ג(א) לחוק העונשין קובע כדלקמן:

"בית המשפט יקבע מתחם עונש הולם למעשה העבירה שביצע הנאשם בהתאם לעיקרון המנחה, ולשם כך יתחשב בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה, ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה כאמור בסעיף 40ט".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>